פסח זה זמן למצוא דברים. כמו מחברת מסוף התואר. לא כתבתי הרבה אז אבל מצאתי כמה פנינים קטנות..
לחזור,
לגשש את הדרך המוכרת
לדרוך בפסיעות קטנות
של חשש
לפלס מחדש
את השביל, מבין
קורי הזמן שצמחו
במשך היום
ביני ובינך
***
לא שיר אהבה
אתה רואה אותי
במקומות בהם איני אני
זה לא חומר שאפשר
לבנות ממנו אהבה
אבל זה נותן לי להרגיש
שאני קיימת
ולפעמים זה
כל מה שאני צריכה
***
ואהבתי
וגיליתי
והסתרתי
ושיתפתי
ולא קיוויתי
או בעצם
רק קיוויתי
והעדפתי לחלום
כי במציאות
שמות הפועל
לעד יהיו הווה.
אז בעצם:
אוהבת
מגלה
מסתירה
משתפת
מקווה
או שלא מקווה
אולי זו הפעולה
היחידה
שעשיתי
ואעשה
בכל הזמנים
***
לפנות ערב
ריקד האור
מעל גגות השכונה
פילס דרכו בין חלונות בית הכנסת
נגע קלות בזכוכית הנברשת
והשאיר שייריו הבהירים
על הדודים והאבנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה