שירי שמינית

מצאתי מחברת שלי מכיתה י"ב, ובין כל המלל המטופש של בת עשרה מצאתי כמה פנינים. לא כולן מלטושות או אפילו אמיתיות, ובכל זאת פנינים קטנות.. 

גם לאחר שההרים הפכו שחור
עוד תחם אותם קו שקיעה
בערבוב צבעים
שהכניס ספק באם זה יום או ליל

וכשעלינו במעלה ההר
במהירות מופרזת 
ליווה אותנו שיר אילם
וזמזום דעיכה.



זה שיר שמתייחס לשושנים בשירה/ספרות

אולי כדאי לי לצייר שושנה
לא שחורה - רכה
שתבטא געגועים 
שאינם זקוקים למעבר
בין עולם המוות לחיים. 
שושנה שתעמיד עולם
יחד עם נסיך קטן 
שישכין בתוכו 
ובין עלעליה 
את ליבי. 


יש שירים שמופנמים אצלי נורא חזק
זה אחד מהם. שנים שלא ראיתי אותו ואני יכולה לדקלם אותו.. 


שבעתי מהנדודים
מאגירת המרחקים בתוך צנצנת לבי 
געגועי גם הם מאסו 
בחדירה לחייהם כל פעם מחדש
ועיני מאומנות 
נישאות אל נקודה רחוקה באופק 
הגדלה ומסתמנת 
כצעד הבא

(יום שלישי ה' אב, התש"ס)