יום שני, 9 בנובמבר 2015

פנינה

מבין כל הקבצים מצאתי פנינה. תאור חף מכל כאב. צלול ונקי.
אני מרגישה עכשיו פרווה, לא בתהומות היגון ולא בראשי ההרים. פרווה, סתם, רוח שורקת.
כך שנפלא לקרוא את הרגע הזה שכנראה היה לי בזמן כלשהו, ומרמז לכך שהוא יכול לחזור על עצמו.

איך בבת אחת
בלי כל סיבה
נהיה טוב
כמו נפרץ סדק באפלה היומיומית
ואנחת רווחה חמקה לה פנים

והרווח שנפער
החזיר ריחות, תחושות ומראות
ואני תוהה היכן הייתי
מקופלת
עיוורת
בכל הימים.